ירושלים היא הרבה מעבר לחומותיה. בין השכונות ישנן פנינות חמד של טבע מקומי, שמהווה מפלט לתושבי העיר ומקומות עליה לרגל עבור מטיילים מרחבי הארץ. פינות הטבע הרבות בעיר מדגישות את החשיבות של שמירה עליהן, ושמירה על בריאות הנפש והגוף של אזרחי ירושלים. הן מהוות מרחבים לפעילות ספורטיבית מגוונת, טיולים, פיקניקים ואפילו זמן להרהורים וניתוק מרעשי העיר. תקופת הקורונה העצימה אף יותר את חשיבותם של מקומות אלו בסמוך לשכונות המגורים, והם איפשרו לתושבים רגע של שפיות בתוך הכאוס. לכבוד האביב המתקרב אלינו בצעדי ענק, אני שמחה לפרוש לפניכן את הרשימה של אתרי הטבע העירוניים של ירושלים עירי האהובה, ולנסות לעודד אתכן לבוא לבקר בה ולהנות מהטבע שבה כמוני.
עין לבן/רכס לבן, גבעת משואה
עין לבן/רכס לבן או עמק לבן כפי שקראנו לו בילדותי היה הבית השני שלי. כלניות, חצבים, פטריות מסוגים שונים, שקדיות ואפילו עצי תאנה, כל אלה ועוד הם חלק מנוף מקומי עתיק יומין. טיילתי בשבילים אלו כעשור, נשמתי את הטבע, שכשכתי רגליים במעיין שהוא גולת הכותרת של המטיילים, אספתי פטריות ואפילו שתלתי בו עץ בט״ו בשבט בתחילת שנות האלפיים. כבר אז איימה סכנת הבנייה על העמק, אבל התנגדות התושבים דחתה את הקץ עד שהוא הגיע אלינו השנה. בינואר השנה אושרה תוכנית הבנייה ברכס לבן, ויחידות דיור עתידות להרוס ריאה ירוקה שהיא בית לחיות בר, כמו הצבי הארץ-ישראלי שנמצא בסכנת הכחדה שזכיתי לראות פעם במו עיני. יש שבילים די מסודרים במקום, אם כי מדובר במסלול הליכה די מאתגר עם עליות וירידות תלולות, כך שמומלץ בעיקר אם אתם מיטיבי לכת. הכניסה המוכרת לי היא משכונת גבעת משואה, בסוף הרחוב יעקב צור. אין חניה מסודרת, אבל ניתן לחפש חניה ברחובות הסמוכים וללכת ברגל.
לדף הפייסבוק של מובילי המחאה נגד הבניה ברכס לבן – לחצו כאן
יד קנדי, יער עמינדב
אנדרטת הזיכרון לנשיא האמריקאי ג׳ון פ. קנדי שנרצח בשנת 1963 ממוקמת בלב יער עמינדב. היא נחנכה בשנת 1966, ומאז עומדת על תילה שנים רבות. מוקפת יער מרשים ביופיו. מלבד נוף מרהיב תמצאו במקום ספסלי ישיבה ואת הצמחיה הירושלמית הנפוצה והייחודית. זהו אחד המקומות החביבים עליי לפיקניק בטבע, והאוויר שם יוצא מן הכלל. פינת חמד שקטה ומומלצת בחום!
מצפה-תל, ארמון הנציב
מצפה-תל או מצפתל בפי המקומיים, הוא מצפה שממוקם על גבעה ליד טיילת ארמון הנציב בירושלים. בעת הזאת של השנה תוכלו למצוא שם שדה תורמוסים מרהיב ביופיו שמשתרע על חלקים נרחבים של הגבעה. מדובר בתורמוס ההרים, והוא שונה מהתרומוס הסגול שאנחנו מכירים, מאחר ובקצוות הפריחה יש כתם לבן המבדיל אותו מהזן הנפוץ של התורמוס. המקום שגם מכונה ״גבעת האנטנה״ משקיף על פסל הסובלנות, ואנשי השכונה השקיעו שם בשבילי הטיול ואף בגינת ירק קהילתית. בתחילת הסתיו תוכלו למצוא במקום גם חצבים ועוד מיני פרחים אופייניים לעונה, אבל כל העושר הבוטני הזה עומד בפני סכנה ממשית – בניית תחנת משטרה חדשה, כי זאת הישנה שנמצאת בסמוך לא טובה מספיק. גם כאן אין חדשות טובות – התושבים נלחמו והפסידו. כדי שנוכל להמשיך להנות מהפריחה הייחודית והבתולית, אני מזמינה אתכן לחתום על העצומה של תושבי הסביבה להגן על המקום מפני בניה, ולהציץ בעמוד הפייסבוק של הגבעה הכי פורחת בירושלים.
עמק המצלבה/פארק רחביה
אם אתן עוקבות אחרי באינסטגרם, בטוח יצא לכן להיתקל בסטורי טבע מעמק המצלבה. מדובר באחד המקומות היפים והשלווים במרכז העיר, עם שבילים מסודרים שמתחברים לטיילת שמתחילה בצומת של טשרניחובסקי הזז, ממשיכה עד לגן סאקר ובה התפצלות שבילים המובילים אל שכונת רחביה מימין ומוזיאון ישראל משמאל. למרות שאני מסתובבת בשבילים הללו כבר למעלה משנה, עדיין אני מגלה מקומות חדשים, והטבע שלא מפסיק להתחדש תמיד מפתיע במראות יפייפיים. אף פעם לא נמאס לי לטייל שם, ואני לחלוטין מאוהבת במקום, בצמחיה ובציפורי השיר שמנעימות לי הבוקר בציוציהן המקסימים. במקום יש ספסלי ישיבה, חצאי עיגולים מאבן לאוהבי מדורות ומרחבי דשא לפיקניק עם שמיכה מתחת לעצי הזית. אם יתמזל מזלכן, אולי אפילו תצליחו לראות את החוגלות שגרות שם, ורצות בזריזות בין האבנים והעצים.
התחנה לחקר ציפורים בירושלים, הכנסת/גן סאקר
פינת חמד חביבה שנמצאת בחיבור בין גן סאקר לכנסת. במקום תחנת מחקר וטיבוע ציפורים שעובדת בימות השבוע, וכן מצפור בו חובבי טבע וציפורים יכולים לשבת בנחת ולנסות לזהות את מיני הציפורים שמגיעות לנקודות ההאכלה שהונחו שם עבורן. תחנת סיום מושלמת לאחר מסלול בעמק המצלבה.
אם אתן חובבות ציפורים כמוני, ממליצה לעקוב אחרי דף הפייסבוק של התחנה.
עמק הצבאים, ניות
עמק הצבאים הוא דוגמה לטבע עירוני שניצח את החמדנות האנושית. אנשי השכונות הסמוכות התנגדו להפיכת המקום למטעים של קרית ענבים, והם ניצחו במאבקם על שמירת החי והצומח באחד המקומות הכי קסומים בעיר. היופי בעמק הצבאים, הוא שהטבע המיוחד ובעלי החיים העדינים הללו מושכים אליהם מבקרים מכל קצוות הקשת. חילונים, חרדים, ערבים, ילדים, מבוגרים – כולם נהנים להגיע אל המקום הקסום הזה, לחפש את הצבאים בין העצים, לעשות פיקניק באינספור המקומות הייעודיים לכך, ופשוט לשבת שם באחד ממקומות התצפית ולהנות מהשקט ומהיופי סביב. בעונות הנדידה תמצאו כאן מגוון רחב של ציפורים, ותוכלו להנות מההרמוניה שבין האדם לטבע.
למידע נוסף כנסו לאתר של עמק הצבאים.
הגן הבוטני, ניות
המקום היחיד ברשימה המרשימה שהוא בתשלום (סמלי ביותר ושווה כל שקל). גיליתי אותו עם אדם לפני הסגר הראשון, ובאותו הרגע מיהרנו לעשות מנוי והתחלנו להגיע לביקורים תכופים. מדובר בגן שמוקדש כולו לצמחיה מכל רחבי העולם, ומתחת לצמחים, הפרחים והעצים תמצאו שלט קטן עם שם והסבר עליהם. מעבר לעושר הבוטני, ישנן פינות העשרה ומשחק לילדים ובמרכז הגן נמצא המקום האהוב עליי – החממה הטרופית, בה צומחים מיני סחלבים מרהיבים ביופיים, קקטוסים שונים ואפילו פפאיה ובננות! יש אזורי ישיבה בהם ניתן לעצור ולעשות פיקניק, ובקיץ עצי התות מתמלאים פירות שניתן לקטוף ולאכול (בזהירות ובהתחשבות בעץ ובאנשים אחרים). מקום נהדר ומומלץ ביותר!
לפרטים ומידע לחצו כאן.
